לקריאה

מנחם פרי אינו שותף להתפעלות משירת נתן אלתרמן, ומסביר את ההבדל בין חרזנות וירטואוזית ודימויים מסנוורים לבין שירה גדולה ומרגשת.

כשכתב זך בשנות החמישים את "בעקבות משורר שנשכח" על שירת דוד פוגל הוא לא היה יכול לשער את ההמשכים של פעולה זו, שהביאו להקמת החוג לתורת הספרות