top of page

תרגומים

תרגומיו של מנחם פרי – מרביתם מיידיש, אחדים מאנגלית, שלושה מאיטלקית ואחד קצרצר עם נילי מירסקי מגרמנית – נולדו בדרך־כלל מתוך נסיבות עבודתו: את הסיפורים של פוקנר ושל המינגווי תירגם כדי שיוכל ללמד אותם ב"מבוא לסיפורת"; את נאבוקוב ביקש לפרסם באנתולוגיה שערך במלאת עשור לסדרת "הספריה החדשה"; עומק מעורבותו בעריכת התרגומים לספרים של דה לוקה, אנרייט ונטליה גינצבורג הפך אותו למתרגם־שותף; והיו טקסטים שתירגם לצורך מאמרים שכתב, או שהזדקק להם בספר שערך. תרגומים אחרים שלו נולדו מתוך אהבה שאינה תלויה בדבר ליידיש ולספרות־יידיש, ובהם במיוחד ניכרת טביעת אצבעו כמתרגם.

על הבוידֶם שהיה שייך פעם לוועלוול עושה החביות, בין שתי חביות מבוקעות, מצאתי ספר תועבה ביידיש. שם אני יושב, השד האחרון. אני אוכל אבק, אני ישן על נוצות לניקוי אבק, אני קורא את פטפוטי הספר. הכתיבה היא כמו שלנו: פשטידה לשבת בשומן חזיר. פיגולים עטופים ביראת־השם. גלגול עיניים. מוסר ההשכל: להד"ם. אבל האותיות בכל זאת יהודיות. את הא"ב לא יכלו לבזבז. מזה אני יונק. בזה אני נאחז. אני סופר את המלים, קולע חרוזים, וקורא אל־תוך כל נקודונת תילי־תילים. אָלף – ארנבת, ארנבת בורחת; בֵּית – בָּנים, לא יביאו כבר נחת; גימל – גנב, על פניו יש מטפחת; דָלֶת – דליקה, הדליקה דולקת; הא – הלצה, כנופיה צוחקת; וו – ויקרא, אך תורה שותקת; זין – זה זד, שרעה חורש; חית – חזיר, החזיר מתעטש; טית – טירוף, מטירוף לא נחים; יוד – יהודי, יהודים שוכחים...
   כן, כל זמן שיש מילה יהודית יש לי אחיזה. כל זמן שהעש לא אכל עדיין את הדף האחרון – יש עוד עם מה לשחק. מה שיקרה אחר־כך אינני רוצה להעלות על השפתיים.

מתוך: "מעשה טִישֶוויץ", יצחק בשביס־זינגר. מיידיש: מנחם פרי. 'סימן קריאה' 9 (מאי 1979): 154-149.

רשימת תרגומים

רחמים נוף (= מ. פרי)
ר. פוקנר: "ורד לאמילי".
תורגם מאנגלית, 'סימן קריאה' 1 (1972): 137-132. נדפס שוב, בנוסח ערוך מחדש, בתוך: פואנטס, פוקנר, פושקין: 'אאורה פלוס', הספריה החדשה (2005), עמ' 49-39.
   
רחמים נוף (= מ. פרי) ויעל שוורץ
א. המינגווי: "הרוצחים".
תורגם מאנגלית, 'סימן קריאה' 2 (1973): 126-119.
   
מ. פרי וז. ברגד
ג'ירום רותנברג: ארבעה שירים.
תורגם מאנגלית, 'סימן קריאה' 5 (1976): 365-361.
   
מ. פרי ונ. מירסקי
קונראד באייר: "קארל הקארל".
תורגם מגרמנית, 'סימן קריאה' 7 (1977): 230-228.
   
יוסל בירשטיין: "גשם".
תורגם מיידיש, 'סימן קריאה' 9 (מאי 1979): 45-23.
   
יצחק בשביס-זינגר: "מעשה טישוויץ".
תורגם מיידיש, 'סימן קריאה' 9 (מאי 1979): 154-149.
   
שיר עם יידי: "איך חי הקיסר".
תורגם מיידיש, 'סימן קריאה' 10 (1980): 69-68.
   
יוסל בירשטיין: 'המוטבים'.
תורגם מיידיש, ספרי סימן קריאה (1982); תרגום חדש: הספריה החדשה (2000).

שלום עליכם: מכתב לביאליק וקטע מזיכרונותיו.
תורגם מיידיש, בתוך המאמר "משורר בעבור נעליים: ביאליק כגיבור של שלום-עליכם", 'מאזניים' כרך נ"ז (דצמבר 1983): 15-11.
   
ח.נ. ביאליק: "ערב אביב".
תורגם מיידיש, 'מעריב', 15.9.1985.
תורגם מחדש בתוך 'הו!', מרץ 2018, עמ' 420-419.
   
איציק מאנגר: "תנ"ך עכשיו" (שלושה שירים).
תורגם מיידיש, 'סימן קריאה' 18 (1986): 166-163.
   
ולאדימיר נאבוקוב: "סימנים וסמלים".
תורגם מאנגלית, בתוך 'האנתולוגיה החדשה', הספריה החדשה (2000), עמ' 97-92.
   
י. מלצר ומ. פרי
ארי דה לוקה: 'אתה, שלי'.
תורגם מאיטלקית, הספריה החדשה (2003).
   
נ. אלבלך ומ. פרי
אן אנרייט: 'המפגש'.
תורגם מאנגלית, הספריה החדשה (2009).
   
מ. שוסטרמן ומ. פרי
נטליה גינצבורג: 'אִמרות משפחה'.
תורגם מאיטלקית, הספריה החדשה (2012).
   
ב. הרשב ומ. פרי
ציליה דראפקין, "בלה מאוהבת".
תורגם מיידיש, בתוך: ציליה דראפקין, 'ונשיקתי תהיה רוצחת', הספריה הקטנה (2018), 113-83.
   
ב.הרשב ומ. פרי
"גברת הקרקס: 50 שירים של ציליה דראפקין".
תורגם מיידיש, בתוך: ציליה דראפקין, 'ונשיקתי תהיה רוצחת', הספריה הקטנה (2018), עמ' 175-116.
   
קדיה מולודובסקי, "אל חנון".
תורגם מיידיש. אתר הספריה החדשה, 2018.

דה אמיצ'יס: קטעים מתוך 'הלב'.
תורגם מאיטלקית, בתוך: אברהם ב. יהושע, 'הבת היחידה', הספריה החדשה (2021).

 

שיר עם יידי: טוּמבָּלָלַיְקָה.
תורגם מיידיש. אתר איבערזעץ (2022).

איציק מאנגר: לקבצן השביעי של הברצלבים.

תורגם מיידיש. אתר איבערזעץ (2022).
 

באותו יום שישי השתבש הכל. הרכבת התחתית שבקה חיים בין שתי תחנות, ובמשך רבע שעה לא היה אפשר לשמוע דבר מלבד ההולֶם הצייתני של הלב ורשרוש העיתונים. האוטובוס שהיה עליהם לקחת אחר־כך הניח להם לחכות יובלות; וכשכבר הגיע היה דחוס ילדי תיכון להגנים. גשם שוטף ירד כשהלכו במעלה השביל החום המוביל לסניטריום. ושם הם חיכו שוב; ובמקום שהנער שלהם ידשדש אל תוך החדר, כפי שעשה בדרך־כלל (פניו המסכנים מוכתמי חטטים, מגולחים ברישול, זעופים, ומבולבלים), הופיעה לבסוף אחות שהכירו, ולא חיבבו, והסבירה במאור, שהוא שוב ניסה לשים קץ לחייו. הוא בסדר, אמרה, אבל ביקור עלול להפריע לו. המקום סבל כל־כך ממחסור בכוח־אדם, ודברים הלכו לאיבוד או התבלגנו בקלות כזאת, שהם החליטו לא להשאיר את המתנה שלהם במשרד, אלא להביא לו אותה בפעם הבאה שיגיעו.
   היא חיכתה שבעלה יפתח את המטרייה שלו, ואז נטלה את זרועו. הוא כיחכח שוב ושוב לנקות את גרונו בדרך מהדהדת מיוחדת שהיתה לו כשהיה נסער. הם הגיעו למחסה של תחנת האוטובוס מעֵבר לרחוב, והוא סגר את המטרייה. במרחק מטרים מעטים, תחת עץ מתנודד ונוטף, פרפרה אֵינאוֹנִים בִּשלולית ציפור חסרת־נוצות זעירה, חצי־מתה. 

מתוך: "סימנים וסמלים", ולאדימיר נאבוקוב. מאנגלית: מנחם פרי. 'האנתולוגיה החדשה', הספריה החדשה (2000), עמ' 97-92.

bottom of page