לקריאה

מנחם פרי מציע קריאה חדשה בשירו של יהודה עמיחי, בדרך לתיאור השיר הפרוטוטיפי שלו.

מנחם פרי מספר על השותפות הוותיקה שלו עם ויזלטיר שהתחדשה בשנה שקדמה למותו, על הפיקדון השירי שהפקיד בידיו ועל המאפיינים המובהקים של שירתו.

מנחם פרי כותב על תל-אביב בשירתו של מאיר ויזלטיר. מה בתל-אביב עורר בו סימפטיה כלפיה?

מנחם פרי כותב על הקשר בין שיריו של יאיר הורביץ לביוגרפיה שלו. בין-לבין הוא מספר על פגישתם הראשונה, על שיחות הטלפון והנסיעות לסקוטלנד, ועוד.

הביקורות הנלהבות על ספרו של דויד גרוסמן 'אשה בורחת מבשורה' הזכירו למנחם פרי את שיטת הקריאה של אמא שלו. מה הציפיות שלו מביקורת ספרות?

מנחם פרי אינו שותף להתפעלות משירת נתן אלתרמן, ומסביר את ההבדל בין חרזנות וירטואוזית ודימויים מסנוורים לבין שירה גדולה ומרגשת.

מנחם פרי מספר פרק נוסף מזיכרונות 'סימן קריאה': כיצד התגלגלה הסערה סביב השיר "תפילין" של יונה וולך להפרת-חוק מכוונת של פרי עצמו.

כיצד מכוון השיר לקריאה שונה מזו של הדיבור הטבעי, קריאה המספקת "פס-קול" מוזיקלי שהוא חלק מהותי מן החוויה שהוא מבקש לעורר.

מנחם פרי, מתרגם-שותף של 'אִמרות משפחה' לצד מרים שוסטרמן-פדובאנו, משתף בכמה תובנות על ספרה של נטליה גינצבורג.