התקבלות
למרות המחירים שגבו ממנו העריכה וניהול החוג באוניברסיטה, שהעיקרי שבהם הוא ויתור על הקדשת מלוא הזמן להעלאה על הכתב של מחקריו, זכו פרסומיו של פרי למעמד מרכזי, הוכרו כפורצי־דרך והשפיעו על תחומי המחקר שעליהם כתב. הציטוטים המובאים כאן הם מבחר מתוך רבים.
"Long before Iser's reception-aesthetics and Minsky's frame-theory became fashionable, Perry combined the idea of frame and the idea of gaps and gap-filling, independently and interestingly, into a theory of the reading process (further elaborated in Perry [1979] and other publications)."
Mieke Bal, "The semiotics of Symmetry, or the Use of Hermeneutic Models", Versus 35/36 (1983); revised version in Bal, Lethel Love (1987).
מִיקֶה בּאל, תיאורטיקנית של ספרות ותרבות, אוניברסיטת אמסטרדם
"Perry's primacy effect [concept] antedate the self-styled cognitive turn by at least twenty-five years".
Monika Fludernik, "Naratoligy in the Twenty-First Century: The Cognitive Approach in Narrative", PMLA vol. 125 (2010).
מוניקה פלודרניק, נראטולוגית, אוניברסיטת פרייבורג
"יכולותיו [של פרי] כקורא וכפרשן מקורי של טקסטים ספרותיים ניכרו כבר בראשית דרכו המקצועית בשנות הששים והשבעים של המאה העשרים, והן הניבו מאמרי מופת שדורות של לומדי ספרות התחנכו עליהם. קריאות אלו שימשו בסיס לפיתוחה של משנה תיאורטית, שהעמידה את פרי כאחד מחשובי הנראטולוגים בזמננו והוציאה לו מוניטין בינלאומיים. עבודותיו החדשות יותר מפגינות אף הן את סגולותיו כקורא וכפרשן מן המעלה הראשונה, הניחן בקשב דק מן הדק לכל ניואנס טקסטואלי. עם זאת אין הן המשך פשוט של קודמותיהן אלא במידה רבה מהלך חדש. הדוגמה הבולטת היא "עזר כנגדו", המציע קריאה מבריקה, רעננה ומפתיעה ולפרקים אף עוצרת נשימה, בשורה של סיפורי יסוד מקראיים. ספרו 'שב עלי והתחמם', מלבד שאר מעלותיו, הוא שיעור מודגם בקריאה פעילה ומחויבת. יש רגעים שבהם אתה באמת נותר פעור פה. ההבחנות המקוריות של פרי מצטרפות לסיפור קריאה עשיר, מסעיר, מקושר היטב".
אבנר הולצמן, 'עין בעין: על עשרים חוקרי ספרות' (2018).
הולצמן מתאר את עבודתו של פרי ואת מקוריותה, ערכה והשפעתה גם במאמרו "מאחורי כל סיפור חבוי סיפור נגדי", 'הארץ' 7.9.22.
אבנר הולצמן, חוקר ספרות עברית, אוניברסיטת תל־אביב
"I am delighted to see that after a long hiatus Menakhem Perry has come back to the study of biblical narrative. His essay ["Counter-Stories in the Bible"] is original, ingenious, provocative, and, as he surely knows, in some respects debatable. I would like to register here my debt to him. The appearance in 1968 of "The King through Ironic Eyes" (…) planted a seed in my mind."
Robert Alter, "Response", Prooftexts 27 (2007).
"Moving beyond Auercach toward the definition of a specific poetics of biblical narrative are four important articles by Menakhem Perry and Meir Sternberg."
Robert Alter, The Art of Biblical Narrative (1981).
רוברט אלטר, חוקר ספרות השוואתית ועברית, אוניברסיטת ברקלי
קאלר מונה את מנחם פרי בין החוקרים המובילים בנרטולוגיה.
Jonathan Culler, "Story and Discourse in the Analysis of Narrative", in The Pursuit of Signs (1981).
ג'ונתן קאלר, היסטוריון של מחקר הספרות במאה העשרים, אוניברסיטת קורנל
בורדייה כותב בהקשר לאמצעים המתוחכמים שנוקט פוקנר ב"ורד לאמילי" כדי לתעתע בקוראיו:
"Only a methodical reading like that of Menakhem Perry can pick up and organize [these means]."
Pierre Bourdieu, The Rules of Art (1996, originally in 1992).
פייר בורדייה, סוציולוג, קולֶז' דה פראנס
"In a major essay on 'literary dynamics' in Faulkner's 'A Rose for Emily', Menakhem Perry (1979) presents an analysis of the cognitive frames that are used in the process of reading a narrative text." (etc.)
Routledge Encyclopedia of Narrative Theory (2005).
אנציקלופדיית רטלדג' לתיאוריה נרטיבית, בערך "נרטולוגיה קוגניטיבית"
פלמר מתאר את מאמרו של פרי על "ורד לאמילי":
"Perry's article is a groundbreaking contribution to our knowledge of the role of cognitive frames in the reading process."
Alan Palmer, Social Minds in the Novel (2010).
בספר אחר שלו הוא מציין את פרי כאחד החוקרים אשר עבודתם:
"(…) added substantially to our knowledge of how readers create storyworlds."
Alan Palmer, Fictional Minds (2004).
אלן פלמר, חוקר בריטי, לונדון
פומורסקה כותבת במאמר על תפיסת ה"ספרותיות" של בן־זוגה, רומאן יאקובסון:
"For exhaustive and original research on the principle of similarity in prose, see Menakhem Perry, "The Metaphore behind Metonymy".
Krystyna Pomorska, Jakobsonian Poetics and Slavic Narrative (1992).
קריסטינה פומורסקה, חוקרת של ספרות רוסית, אוניברסיטת MIT
"מבחינה ציבורית רחבה יש [למנחם פרי] תפקיד עצום, שאני מגדיר אותו כך: הוא חינך סוג חדש של קורא. ומצד אחר, למנחם יש סגולה מופלאה, על־טבעית (uncanny) להכניס את עצמו לתוך טקסט ולמצוא בו דברים דקים, קשרים, היפוכים, שבמשך שנים לא ראו אותם. אני מתחיל במאמרים הראשונים שלו על ביאליק, על השיר המתהפך, שהפך למושג כבר כאילו אובייקטיבי, קיים בשפה, קיים במחשבה; ואפילו במאמר המוקדם על 'מסעות בנימין השלישי', אבל הרבה דברים שנכתבו אחר־כך, ומה שעשה עלי את הרושם הגדול ביותר הוא הניתוח של הסיפור המקראי. למעשה זה היה הצעד הראשון להבנת האריגה של הסיפור המקראי אחרי בובר ורוזנצווייג. ולעומת זאת, אם אתה מסתכל על מנחם מניו־יורק, לא מתל־אביב, אז הוא בראש ובראשונה תיאורטיקן בינלאומי, אדם שפיתח תיאוריה שהופכת את הקורא לשותף כמעט מלא ביצירה של הטקסט. המאמרים האלה, שקוראים אותם בעולם, שייכים לקלאסיקה של התיאוריה הספרותית של התקופה. אני חושב שהוא אחד האנשים החשובים והמעניינים ביותר שעסקו בתרבות שהספרות היא דבר חשוב בה".
דברים בפסטיבל המשוררים הישראלי במטולה, ספטמבר 2020.