לקריאה

מנחם פרי כותב על תל-אביב בשירתו של מאיר ויזלטיר. מה בתל-אביב עורר בו סימפטיה כלפיה?

מנחם פרי אינו שותף להתפעלות משירת נתן אלתרמן, ומסביר את ההבדל בין חרזנות וירטואוזית ודימויים מסנוורים לבין שירה גדולה ומרגשת.

על יחסו של אבות ישורון לסימן קריאה בעשרים שנות חייו האחרונות, שנות הפריחה שלו, ועל הדיאלקטיקה של קרע וקשר שמאפיינת את שירתו.